שאלות נפוצות
הסכם ממון יכול להיערך בכל שלב, בין זוגות לקראת הנישואין ו/או לאחר הנישואין ו/או זוגות של ידועים בציבור. הסכם ממון בין נשואים, מחייב הגשתו לאישור ביהמ"ש.
ניתן לערוך את ההסכם ללא עו"ד ולפנות לאחר מכן לביהמ"ש לאישורו, אולם הדבר אינו מומלץ שכן יש חשיבות רבה לניסוח נכון, אשר יבטיח את זכויותיהם של שני הצדדים ולא ייתן פתח לשאלות בעתיד, ביחס לפרשנותו, כוונת הצדדים וכד'.
יש להגיש לביהמ"ש לענייני משפחה, באיזור מגוריכם, בקשה לאישור הסכם ממון, אליו יצורף עותק מההסכם.
תתבקשו לשלם אגרה של כ- 500 ש"ח ולאחר מכן תזומנו לביהמ"ש לדיון, לצורך אישור ההסכם.
אם ההסכם נוסח על ידיכם, ללא עו"ד, רצוי מאוד להיוועץ בעו"ד, כדי לוודא שכוונתכם מופיעה בהסכם בדרך שתאפשר יישומו בעתיד, אם יעלה הצורך בכך. הניסוח מאוד מהותי !!
- אם הדירה נקנית מכספים של הוריך, כמתנה לשניכם, ותרשם על שמות שניכם, הדירה היא רכוש משותף ותתחלק ביניכם אם חס וחלילה תתגרשו.
- אם מכספי הדירה שנרכשה לפני הנישואין, קונים דירה חדשה אשר תרשם על שני השמות בחלקים שווים, ביהמ"ש יתייחס לדירה כדירה משותפת, אלא אם חלו נסיבות מאוד מיוחדות (ונדירות).
- כדי לפתור את הבעיה, מומלץ מאוד להגדיר מה המטרה, ולהתייעץ עם עו"ד כיצד נכון להבטיח שתתקיים, אם בדרך הרישום שלא בחלקים שווים ואם ע"י הסכם ממון.
אינני רואה כל מניעה להתייחס בהסכם ממון לחלוקת כספים שיתכן ויקבל בעתיד מי מהצדדים, היה ויקבל. אין בכך מן הסתם כל "התחייבות" של אותו בנ"ז לשלם לשני, אם לא יקבל ירושה, אולם כן מחייב לקיים את ההוראה, אם יתקבלו כספי ירושה.
אין כלל מוחלט לפיו לאשה טוב רק בביהמ"ש ולאיש – בבית הדין הרבני. כל מקרה לגופו. לעיתים נכון בדיוק להיפך.
פתיחה בהליך גירושין מחייבת חשיבה אסטרטגית קודם, כדי לפעול נכון, במקום הנכון ובזמן הנכון.
אל תעשי אף צעד, מבלי לקבל קודם לפחות ייעוץ חד-פעמי מעו"ד המתמחה בתחום דיני משפחה.
תביעת גירושין בין שני יהודים, יכולה להיות מוגשת לבית הדין הרבני בלבד, ולו גם הסמכות הבלעדית לדון בנושא הכתובה.
לביהמ"ש מוגשות תביעות להתרת נישואין, כשהצדדים אינם בני אותה דת, ואז לא קיים נושא הכתובה.
ניתן לבצע זאת ללא עו"ד, אולם אם כרוכים בנושא גם עניינים רכושיים, ילדים, מזונות וכו', רצוי מאוד לכל הפחות להיוועץ בעו"ד בטרם נוקטים פעולה כלשהי
אם הכנסת את כספי הפיצויים, הח"פ והחודשי, לקופה המשותפת, כל השנים, אינני רואה מצב בו ביהמ"ש ייעתר לתביעה להחזר מחצית הכספים, מאשתך, שכן הכנסתם לקופה המשותפת משמעותה למעשה שנתת לאשתך "מתנה" בגובה מחציות הסכומים.
כשם שלא אמורה להיות השפעה לכך שהאשה לא עבדה, כדי שתאבד את זכותה לקבל את מחצית הרכוש, כך לא אמורה להיות השפעה על אופן חלוקת הרכוש, במקרה ההפוך.
עם זאת, אין מה להפסיד מלהעלות את הטענות הנ"ל במסגרת התביעה הרכושית (תוך ידיעה והבנה שהסיכוי שטענות אלו יתקבלו – הינו קלוש).
אין מניעה להגיש בקשה לצווי עיקול, לאחר הגשת תביעת מזונות, כמו למשל כספים בבנקים, רכב, דירה וכו', אולם יש לדעת מהו הרכוש הספציפי (באיזה בנק, חברת ביטוח, מס' רכב וכו').
יש לצרף לבקשה (במעמד צד אחד) גם כתב ערבות / התחייבות.
בין אם תפקידי את המזונות לחשבון המשותף ובין אם לאו – המזונות אינם חלק מהכנסתך אלא כספים עבור הילדים.
תביעה להקטנת מזונות צריכה להראות שחל שינוי נסיבות מהותי, אשר לא היה ידוע כאשר נחתם הסכם הגירושין או ניתן פסה"ד, המצדיק את הקטנת המזונות (שמן הסתם עלולה לפגוע בטובתם של הקטינים).
הסכם מזונות ומשמורת בין הורים אינו קשור למצב המשפחתי ביניהם (נשואים, גרושים, רווקים) אלא מתייחסת להוראות ביחס לילדים.
הסכם כזה חייבים להגיש לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, כדי שיהיה לו תוקף.
השאלה אינה איך את מוכיחה שאינך בוגדת, אלא איך הוא מוכיח שאת כן בוגדת ו/או כי את מסרבת לקיים איתו יחסים.
נטל ההוכחה עליו, וכל עוד לא הוכיח זאת, לא נשללת זכותך לקבל ממנו מזונות עבור עצמך (בתנאי שאין נסיבות אחרות השוללות זכות זו, כמו למשל שאת עובדת ומרויחה מספיק לפרנסת עצמך).
ביהמ"ש קובע לעיתים נדירות ביותר שהאב אינו חייב במזונות הילדים, בגלל מרדנות הילדים, שכן בתי המשפט מתקשים ביותר לקבוע שקטין אינו זכאי לתמיכה מאביו.
ברוב המקרים בהם ילדים מסרבים לפגוש את אביהם והאבות מנסים לבטל את המזונות, מופנים לבדיקה מעמיקה, אשר בד"כ מעלה שהאב הוא הגורם (גם אם בעקיפין) לסרוב הילד להיפגש איתו, ולכן התביעה נדחיית.
הגש תביעה לביטול המזונות ובקשה כסעד זמני מיידי, להקפיא את תשלום המזונות עד שתתברר התביעה. יש סיכוי שביהמ"ש ייעתר לבקשתך מיידית.
כיוון שמבחינת החוק אב חייב לפרנס את ילדיו אף לפני שהוא מפרנס את עצמו, ובנסיבות מיוחדות, חובה זו חלה גם על המעגלים המשפחתיים הרחוקים יותר (סבים משני הצדדים, בנ"ז, אחים וכו'), יכולה האם להגיש תביעה נגד הסבים. בתהימ"ש לא ממהרים לחייב סבים לפרנס את נכדיהם, כאשר האב נמצא, אולם הדבר תלוי במכלול הנסיבות ובשופט הדן בעניין.
לא ניתן לתבוע מזונות לפני הלידה.
ניתן לתבוע השתתפות בהוצאות המיוחדות המוצאות מיד לאחר הלידה (חשוב לשמור על הקבלות).
הסכמים בעניין מזונות צריכים לקבל אישור של ביהמ"ש.
ויתור על המזונות ע"י ההורה, אינו מחייב את הילד, אשר יכול להגיש תביעה עצמאית (באמצעות ההורה…)
בתי המשפט בוחנים היטב את מכלול הנסיבות, וברוב המקרים אינם מגבילים את המעבר, גם אם בעקבותיו מצטמצמים הסדרי הראיה בין האב לילדיו.
העברת משמורת חייבת להיעשות בהחלטה שיפוטית, לכן עליך לפנות לביהמ"ש בתביעה להעברת המשמורת, לציין את כל הנימוקים ולבקש מביהמ"ש פס"ד הקובע כי המשמורת עוברת אליך.
אם הוא אינו מקיים את הסדרי הראיה, בקשי מביהמ"ש להגדיל את המזונות ו/או להטיל עליו סנקציה כספית על כל הפרה. בנוסף בקשי למנות פקידת סעד שתבחן את העובדות.
אדם נשוי אב לילדים, שהלך לעולמו – מקבלת אלמנתו 50% מהרכוש, והילדים מתחלקים בחלקים שווים ב- 50% הנותרים.
צוואות חייבות להיערך בהתאם להוראות חוק הירושה.
לא חייבים להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושה, וניתן להשאיר "מקור" בכל מקום אחר, שהמוריש סומך על כך שיידע לפעול בהגיע המועד.
אם רוצים להפקיד אצל הרשם, יש לשלם אגרה (ניתן באינטרנט) ועל המצווה להגיע בעצמו למשרדי הרשם לצורך ההפקדה.
בקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם הירושה, אשר אמור לאשר את הצו, לאחר הפירסום וחלוף המועד להגשת התנגדויות, בהנחה שלא הוגשה התנגדות.
הדבר אורך בסביבות חודשיים, תלוי בעומס אצל רשם הירושה הספציפי אליו הוגשה הבקשה.
ניתן לפנות לרשם הירושה אליו הוגשה הבקשה לצו קיום צוואה, ולבקש לעיין בה.
זכותו של התובע להמשיך בהליך התביעה, כנגד עזבונו של הנתבע. עיקולים על נכסי העיזבון לגיטימיים, להבטחת התביעה, ואינם נוגעים ליורשים.
הדבר שלא ניתן לעשות, הוא לתבוע מהיורשים לשלם את החוב, מתוך כספים שלהם, אולם כן אפשרי לגבות את החוב אפילו עד גובה כל העיזבון, כך שליורשים לא יישאר דבר.
חובות של מוריש ניתן לקזז רק מעזבונו. אם אין כספים בעיזבון, אין ממי לגבות את החובות.
אין שום זכות לדרוש מהיורשים (אם לא ירשו דבר) לכסות את חובות המוריש, אולם יש זכות לדרוש מהם לשלם חובות, עד גובה העיזבון שקיבלו.
כספים המתקבלים בירושה אינם חלק מהרכוש המשותף, וכל עוד לא תכניסי אותם לקופה המשותפת, או תרכשי נכסים אשר יירשמו על שני השמות, הם יישארו שלך בלבד, במקרה של פרידה.
אבל – אם כן תכניסי אותם לחשבון משותף או תרכשי נכס משותף, המשמעות היא שנתת לבעלך מתנה, בשווי מחצית הכספים שהבא, והסיכוי שבעתיד ביהמ"ש יקבע כי את יכולה לקבל חזרה את ה"מתנה" קלוש ביותר.
לכן – אם את חוששת, שיקלי היטב האם לא עדיף לך להשאיר הכל בחשבון נפרד.
צוואה שנערכה ע"י אדם בלתי כשיר, חסרת תוקף, שכן נדרש כי בעת עריכת הצוואה יבין המצווה את "טיבה וטיבעה של הצוואה".
לכן, כשתוגש בקשה לצו קיום צוואה, יהא עליך להגיש התנגדות (שים לב לא לאחר את המועד הקבוע בחוק).
אם תיפסל הצוואה ולא היתה צוואה קודמת, יחולק רכושו של המוריש, בהתאם להוראות חוק הירושה (אם היה למשל נשוי + ילדים, מקבלת האלמנה מחצית ואת המחצית השניה חולקים הילדיו בחלקים שווים).
בהתאם לחוק, כספי ביטוחים וכיו"ב, אינם חלק מהעיזבון. לכן למשל גם אין צורך בצו ירושה / צו קיום צוואה, כדי לקבלם מהמחזיק (חברת הביטוח / הבנק וכו').
חוב מזונות הוא אמנם חוב בדין קדימה, אולם חובות ניגבים רק מהעיזבון, ולכן לא ייגבו החובות מהביטוחים
אם אין הוראה אחרת, חשבון בנק משותף שייך לכל אחד מהשותפים, בחלקים שווים.
במקרה כזה, זכאים יורשיו של השותף שהלך לעולמו, לחלקו היחסי בחשבון, לפי היתרה נכון למועד הפטירה.
ה"אישור" הוא למעשה פס"ד הצהרתי, המצהיר (לאור בקשתכם) כי הינכם ידועים בציבור. אפשר לקבלו בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין לעבודה, תלוי לאיזה צורך.
יד לבדוק עם הגוף שדורש את האישור.
אין בעיה להתחתן, בין אם יש ובין אם אין פס"ד כזה.
אבל עליך לדעת שיש לכך משמעות כלכלית – צבירת רכוש משותף וכו', ולכן רצוי מאוד לפנות לייעוץ משפטי אישי אצל עו"ד, כדי שיסביר לך/לכם את המשמעויות של הצהרה כזו, מעבר לצורך לשמו פניתם לביהמ"ש.
לא תשלום הוצאות הבית הוא שיכריע האם הם ידועים בציבור או לא, אלא מכלול הנסיבות, כשנושא ההתנהלות הכספית יכול להיות אחד מהן, וכל מקרה לגופו.
הסכם המסיים את היחסים בין ידועים בציבור ומתייחס לנושא חלוקת הרכוש ביניהם, הוא הסכם ממון (פשוט כיוון שאין ביניהם גירושין).
מומלץ מאוד לאשרו בביהמ"ש, כדי שאת רוב הוראות הרכושיות (בהתאם למהותן וניסוחן) תקבלנה תוקף של פס"ד וניתן יהיה לאכפו באמצעות הוצל"פ.